#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אסרו חכמים לשלם מראש על חפצים (-פסיקה) שלא לפי תנאי ההיתר?	שמא יעלה המחיר.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>יש כאן אגר נטר, מפני שהוא מתחייב להחזיק לו את המחיר הנמוך רק בגלל שהוא משלם לו מראש - מלווה לו כסף.<div>[וכמובן שזו ריבית דרבנן בלבד, מפני שזהו דרך מכר]</div>	"ש""ך קעה, א"		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
08 השלם את החסר – חלק מהתוכן מוסתר (מספר הכרטיסים תלוי במספר ההסתרות – יש אפשרות להסתרה אחת או יותר באותה שאלה או להסתרות בכרטיסים נפרדים)	מהם אופני ההיתר לשלם מראש על חפץ (-פסיקה)? (3 אופנים)<br>א. ‫{{c1::‬יש לו.‫}}‬<div>ב. ‫{{c2::‬יצא השער.‫}}‬</div><div>ג. ‫{{c3::‬אין לו מחיר ידוע.‫}}‬</div>	"<div>א. (שו""ע קעה, ד.) וטעם ההיתר מפני שנחשב כאילו נקנה ללוקח והתייקר ברשותו.</div>ב. (שו""ע קעה, א) טעם ההיתר מפני שיכול הלוקח לקנותו בכל מקום.<div>ג. (רמ""א קעג, ז) והטעם מפני שאינו ניכר הריבית כי אין מחיר ברור. (ועי' ש""ך וט""ז שם)<br><div>חשוב לציין:</div><div>בפסיקה בהוזלה לא מועיל היתר יצא השער.<div>אם הוא מפרש שבגלל הקדמת המעות הוא מחזיק לו את המחיר, לא מועיל שום היתר.</div></div></div>"	ריבית הלכה למעשה ח, ג		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם שמותר להקדים מעות (-פסיקה) אם יצא השער?	"מפני שהלוקח יכול לקנותם בכל מקום.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כך איתא בגמ' (סג:) דא""ל שקילא טיבותיך ושדייא אחיזרי, מאי אהנית לי? אי הוו לי זוזי בידי הוה מזבנינא בהיני ובשילי בזולא.<div>והפוסקים מוסיפים דחשיב כאילו יש למוכר את הסחורה ונקנתה ללוקח וברשותו התייקרה. וכן איתא במשנה (סב:) הטעם ""אע""פ שאין לזה יש לזה"" - דחשיב כיש לו.</div>"	"ש""ך קעה, א"		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם שמותר לשלם מראש (-פסיקה) אם יש למוכר את החפץ?	מפני שנחשב כאילו נקנה ללוקח וברשותו התייקר.	"ש""ך קעה, א"		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תשלום מראש (-פסיקה) בהיתר ""יצא השער"" - כשיצא השער לחיטים החדשות 4 סאים בסלע ולישנות 3 בסלע, האם מותר לפסוק?"	"אין פוסקים לא לחדשות ולא לישנות.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>השו""ע פסק כשיטת <b>הרמב""ם</b> שנחשב שאין שער
לא לחדשות ולא לישנות משום שהשער עתיד להשתוות ביניהם. אבל שיטת <b>רש""י</b> היא שעל
הישנות מותר לפסוק מג'."	"שו""ע קעה, ב"		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תשלום מראש (-פסיקה) בהיתר ""יצא השער"" - אם חיטים של לקוטות נמכרות 4 סאים בסלע וחיטים של
בעה""ב 3 בסלע, האם מותר לפסוק?"	"ללקוטות מותר לפסוק ב-4.<div>לבעה""ב מותר לפסוק ב-3.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>אבל לבעה""ב אסור לפסוק ב-4.<div>וכאן גם הרמב""ם מודה שמותר לפסוק לכל אחד לפי השער שלו, משום שהם ב' סוגי חיטים ולא עתיד השער להשתוות. (ט""ז)</div><div>[וגם אם בעה""ב מתנה בפירוש לתת מתבואת לקוטות אסור (ט""ז). והטעם משום שבעה""ב אינו
לווה מלקוט, ואינו נחשב שיצא השער לגביו. וטעם זה נפסק לחומרא ולא כהטעם השני משום שבעה""ב אינו נותן תבואת לקוט אלא תבואה טובה.]</div>"	"שו""ע קעה, ג; ט""ז וש""ך שם."		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תשלום מראש (-פסיקה) בהיתר ""יש לו"" - כמה צריך להיות למוכר?"	"הכל.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כ""כ כל הפוסקים, והטעם דלא דמי לסאה בסאה דהתם כנגד כל סאה וסאה שנחלט
מותר ללוות עוד, משא""כ הכא.&nbsp;<div>ואמנם <b>הרמ""א</b> (קעג ו) מחדש שהוזלה מותרת אף
כשאין לו הכל, אך הכל חלקו עליו. [ועוד נלע""ד דאפשר דלא אמר כן אלא לענין פסיקה בהוזלה,
אבל פסיקה כשלא יצא השער לא, ואכמ""ל.]</div>"	"שו""ע קעה, ד"		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תשלום מראש (-פסיקה) בהיתר ""יש לו"" - אם יש למוכר מוצר שאינו מוגמר האם זה נחשב ""יש לו""?"	"אם מחוסר מלאכה אחת או שתים - כן.<div>אם מחוסר שלש מלאכות או יותר - לא.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כרב (ב""מ עב.), ודלא כשמואל שאמר שמחוסר מלאכה אחת בידי שמים
אינו פוסק, בידי אדם אפ' מאה פוסק."	"שו""ע קעה, ד"		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תשלום מראש (-פסיקה שלא בהוזלה) בהיתר ""יש לו"" - אם מישהו חייב למוכר מוצר כזה, האם זה נקרא ""יש לו""?"	"יש להחמיר שלא.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>רעק""א (קסב, ב) מביא את דעת התורת חיים שלגבי פסיקה, אשראי במתא נחשב כיש לו. אך מהר""ם אלשקר (לד) מחמיר בזה."	ריבית הלכה למעשה ח, כב		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תשלום מראש (-פסיקה) בהיתר ""יצא השער"" - במקום שהקונה אמור לשלם דמי תיווך, האם מותר למוכר לשלם במקומו?&nbsp;"	"אסור.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כך איתא בגמ' (סג:) דמכיון שכל ההיתר הוא מטעם שהלוקח לא נהנה כלום - ""מאי אהנית לי"", לכן אם הלוקח מרוויח - אסור.<div>[ומוכח מזה, דבהיתר ""יש לו"" מותר. וכן מסתבר דלא גרע מפסיקה בהוזלה דשרי אם יש לו.]</div>"	"שו""ע קעה, ה"		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תשלום מראש (-פסיקה) בהיתר ""יצא השער"" או ""יש לו"" - האם ההיתר קיים גם במוצרים כאלה שמתקלקלים לפני זמן אספקת המוצר?"	"היתר ""יצא השער"" אינו מועיל.<div>היתר ""יש לו"" מועיל.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>בשו""ע פסק (כדברי הרא""ש) שהפוסק על השער צריך לנכות את כל החסרונות שרגילים להיות בתבואה, כדי שהלוקח לא ירוויח כלום מהמכירה. וכאן הוא כמו חסרונות.<div>ומדוקדק בדברי השו""ע דבהיתר ""יש לו"" שרי (וכ""כ ביד אברהם קסב לענין סאה בסאה). והטעם פשוט, משום דדווקא ביצא השער דסיבת ההיתר משום דמאי אהנית לי, צריך שלא ירוויח, אבל ביש לו שסיבת ההיתר משום שנקנה לו, שרי גם אם מרוויח וכמו שמותר להוזיל.</div>"	"שו""ע קעה, ה; ריבית הלכה למעשה ח, לא-לב"		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תשלום מראש (-פסיקה) בהיתר ""יצא השער"" או ""יש לו"" - אם הלוקח מתנה בפירוש שלא יקבל את החפץ עד זמן מסויים, האם אפשר לסמוך על ההיתרים הללו?"	"<div>היתר ""יצא השער"" - ראוי להחמיר.<br></div>היתר ""יש לו"" מועיל.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>היתר יצא השער: הרדב""ז ורעק""א סוברים שדווקא בסאה בסאה יש בעיה אם אינו יכול לפרוע מיד, אבל בפסיקה שרי. אך הריטב""א (ב""מ עג:) אוסר בזה.<div>היתר יש לו: אף בסאה בסאה שרי, וכ""ש כאן.</div>"	ריבית הלכה למעשה ח, לג		ברית_פנחס סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תשלום מראש (-פסיקה) בהיתר ""יצא השער""- האם אפשר לסמוך על זה שאפשר להשיג את החפץ במקום רחוק?"	"אם הדרך ללכת לשם לקנות - מותר.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>ע""פ הש""ך (קעה, ב) שכ' בשם הב""י שעיירות שמסתפקות מכרך, הולכים אחרי הכרך."	ריבית הלכה למעשה ח, לה		ברית_פנחס סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ששילם מראש על מוצרים (-פסיקה) לפי אופני ההיתר ועלה המחיר, האם מותר לתת לו מוצר אחר באותו שווי?	"מותר<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כי נפסק כדעת ר' ינאי (סג.) שאמר ""מה לי הן ומה לי דמיהן""."	"שו""ע קעה, ו"		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ששילם מראש על מוצרים (-פסיקה) לפי אופני ההיתר ועלה המחיר, האם מותר למוכר להחזיר לו כסף כפי השווי הנוכחי?	"אסור.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>הראשונים נח' בדין זה:&nbsp; לדעת <b>רשב""ם</b> לא התירו מדין ""מה לי הן מה לי דמיהן"" אלא לתת
פירות אחרים ולא מעות, ולדעת <b>ר""ת</b> מותר אף מעות.<div>ופסק השו""ע בסתמא כדעת
רשב""ם ואת ר""ת הביא בשם י""א. וכ' הש""ך (קעז, לח) שהשו""ע הכריע לחומרא.</div>"	"שו""ע קעה, ו"		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתשלום מראש (-פסיקה) לפי אופני ההיתר, האם מותר להתנות שאם יעלה מחיר המוצר יקבל אותו הקונה במחיר המקורי, ואם ירד המחיר יקבל אותו במחיר החדש הזול (דהיינו שיקבל יותר מהמוצר)?	"מותר<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כך שנינו במשנה (עב:) ופוסק עמו כשער הגבוה.<div>[והקשו האחרונים הרי זה קרוב לשכר יותר מלהפסד? (עי' קעג, יג)</div><div>ותי' הט""ז ע""פ התוס' (סד:) שמכיון שמדובר במוצר לא מסויים אין חשש.</div><div>ובחוו""ד תי' ע""פ הנימו""י שכ' שמכיון שהתנאי הוא שהמכירה תתקיים ולא תתבטל, אין חשש. ואולי זו גם כוונת הש""ך (קעג, כד) עיי""ש היטב.]</div>"	"שו""ע קעה, ז"		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכירה שיש בה איסור ריבית, כגון תשלום מראש (-פסיקה) בלי תנאי ההיתר, האם המוכר או הקונה יכולים לבטל את המכירה?	אם עשו קנין - המקח קיים.<div>אם רק שילם כסף - המקח בטל.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>אך כמובן שלא ישלם את הריבית. כגון בפסיקה באיסור אם עלה המחיר, יוסיף הלוקח עוד כסף או שהמוכר יפחית מהמוצר.&nbsp;	"שו""ע קעה, ח; חו""מ רח, א"		סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי ששילם מראש על מוצרים (-פסיקה) לפי תנאי ההיתר, ורוצה להחליף למוצר אחר (שיקבל גם אותו בעתיד), האם אפשר לסמוך על היתר ""יצא השער""?"	"מותר רק בתנאי שלא יחשב את החוב בסכום מעות.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כך פירשו הראשונים את דברי הגמ' (סב:) ""בבא לחוב בדמיהן עסקינן"" - שאם הפך את הפסיקה לחוב דמים אין היתר לפסוק על השער, אבל אם לאו מותר. והסתפק הב""י מה הדין אם לא הפך את החיטים לחוב ממש אלא רק סיכם את הסכום במעות, ומסקנת הרמ""א לאיסור בזה."	"רמ""א קעה, ו; ט""ז קסג, ה"		בא_בחובו סימן_קסג סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שמלווה לחברו כסף ומתנה עמו שאם לא יפרע עד זמן פלוני, הוא מתחייב לתת לו מוצר מסוים לפי המחיר של זמן ההלוואה (-פסיקה), האם אפשר לסמוך בזה על היתרי ""יצא השער"" ו""יש לו""?"	"היתר ""יש לו"" מועיל.<div>היתר ""יצא השער"" אינו מועיל.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>נח' בדבר רש""י והגאונים: לדעת רש""י זהו פירוש דברי הגמ' (עב:) ""לווים על שער שבשוק"" - שמותר ע""י היתר יצא השער, אך לדעת הגאונים זה אסור משום דזו פסיקה בבא בחובו, שאינה מותרת אלא בהיתר יש לו ולא בפסיקה על השער. והכריע הב""י לאיסור כדעת הגאונים."	"ט""ז קסג, ה"		בא_בחובו סימן_קסג סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המשלם מראש על מוצר (-פסיקה) <b>בזול</b>, בהיתר ""יש לו"" - האם כשהחפץ לא מוכן זה נחשב שיש לו?"	"<div>אם מחוסר מלאכה אחת או שתים - אסור להוזיל יותר מהשער הזול שבשערים.</div><div>אם מחוסר ג' מלאכות- אסור לפסוק כלל.<br></div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כ""כ הש""ך בשם התוס', דאסור להוזיל טפי משער הלקוטות."	"שו""ע קעה, ד; ש""ך קעה, ז"		סימן_קעה פסיקה פסיקה_בהוזלה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תשלום מראש על מוצר (-פסיקה) בהיתר ""יצא השער""- אם יש שער רק למארזים שלמים, האם אפשר לפסוק על בודדים?"	"לא.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כ""כ חוות יאיר דאם יצא השער לפויידע""ר אסור לפסוק לפי או""ם (יחידות מידה), דאינם נמכרים באותו המחיר מפני הטורח."	"פת""ש קעה, א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמשלם מראש על מוצר באמצעות צ'ק - האם צריך דווקא את תנאי ההיתר של תשלום מראש (-פסיקה)?	"צ'ק מזומן - כן.<div>צ'ק דחוי - לא.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>בצ'ק מזומן שהמוכר יכול לפרעו מיד, נחשב שהקונה כבר שילם ויש כאן ""פסיקה"", אבל אם הצ'ק דחוי עד למועד שאולי כבר תסופק הסחורה, אין איסור בדבר שהרי הוא מחזיק לו את המחיר גם אם לא ישלם לו מראש כלל.<br>"	ריבית הלכה למעשה ח, י-יב		ברית_פנחס סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמשלם מראש על מוצר באמצעות כרטיס אשראי- האם צריך דווקא את תנאי ההיתר של תשלום מראש (-פסיקה)?	"אם חברת האשראי גובה או משלמת לפני הספקת הסחורה - צריך.<div>&nbsp;אם חברת האשראי גובה או משלמת אחרי או בסמוך להספקת הסחורה - לא צריך.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>אם התשלום בפועל מתבצע לפני הספקת הסחורה, יש כאן ""פסיקה"", אבל אם הכסף עובר רק אחרי הספקת הסחורה אין ""פסיקה"" כלל. וגם אם התשלום הוא זמן קצר לפני האספקה אין איסור בדבר, כי החזקת המחיר אינה בגלל הקדמת התשלום."	ריבית הלכה למעשה ח, יג		ברית_פנחס סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם האיסור לשלם על מוצר מראש (-פסיקה) הוא גם כשמשלם רק חלק מהתשלום?	"כן.<div>אבל דמי רצינות בלבד, מותר.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>גם בתשלום חלקי יש הלוואה על אותו הסכום עכ""פ.<div>אבל בתשלום מועט שהוא דמי רצינות בלבד אין איסור, כי הוא רק בא לקיים את המקח. (ע""פ מהרש""ם)</div>"	ריבית הלכה למעשה ח, יד		ברית_פנחס סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תשלום מראש על מוצר (-פסיקה) בהיתר ""יש לו"" - האם כשיש למוכר מוצר אחד הוא יכול למכור לכמה אנשים על סמך אותו המוצר?&nbsp;"	כן.	"חוו""ד קסג, א; ריבית הלכה למעשה ח, טו"		ברית_פנחס סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בתשלום מראש (-פסיקה) לפי היתרי ""יצא השער"" ו""יש לו"" - האם צריך שהמוכר והקונה ידעו מההיתר?"	"לכתחילה צריך.<div>בדיעבד מועיל גם בלי זה.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כ""כ החוו""ד (קסג, א)&nbsp; שכשם שצריך בסאה בסאה לדעת מההיתר, כך צריך בפסיקה. [ועי' בחכמ""א (בינ""א ה) שמיקל בזה יותר.]"	ריבית הלכה למעשה ח, כה וכח		ברית_פנחס סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בתשלום מראש (-פסיקה) על סמך היתר ""יש לו"" -האם נאמן המוכר לומר שיש לו?"	נאמן.	"רמ""א קסג, א"		ברית_פנחס סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בתשלום מראש (-פסיקה) על סמך היתר ""יש לו"" - האם המוכר יכול אח""כ לאכול את החפץ או למכור אותו?"	"כן.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כ""כ התוס' (ב""מ סד:) דיש לו הוא רק היתר לענין פסיקה."	ריבית הלכה למעשה ח, כז		ברית_פנחס סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בתשלום מראש (-פסיקה) על סמך היתר ""יצא השער"" - האם כשהקונה שילם רק חלק מהכסף אפשר לסמוך על היתר זה?"	"יש להחמיר.<div>ואם יש למוכר עוד כסף משל עצמו - מותר.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כ""כ הפנים מאירות דבכה""ג אין להתיר על סמך יציאת השער, דהא בכסף שבידו אינו יכול להשיגו. אך כ' האבני נזר דבצירוף שיטת הראשונים שמועיל שיש למוכר כסף משל עצמו כאילו יש לו, שרי."	ריבית הלכה למעשה ח, מ		ברית_פנחס סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלם מראש (-פסיקה) <b>בזול - </b>אם יש למוכר רק קצת מהמוצר, אבל יצא השער?	"מותר - ויתנה עם הקונה שההוזלה היא רק על החלק שיש לו.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>כ""כ רעק""א (קעג, ו) בשם מהר""י הלוי. שעל החלק שיש לו הוא מוזיל, ועל השאר מותר משום שיצא השער.<div>[אבל לא יוזיל הוזלה ניכרת, כי א""כ ניכר שבעד הפסיקה על סמך יציאת השער הוא מוזיל לו את השאר. רעק""א שם]</div>"	ריבית הלכה למעשה ט, ז		ברית_פנחס סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המשלם מראש על מוצר (-פסיקה) <b>בזול </b>לפי היתרי ""יש לו"" או ""אין לו מחיר ידוע"" - האם מותר להוזיל הרבה מאוד ממחירו?"	"בהיתר ""יש לו"" - מותר.<div>בהיתר ""אין לו מחיר ידוע"" - רק עד 20%.</div><br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>בהיתר יש לו שרי אפ' מוזיל לו הרבה (גידולי תרומה) כי נחשב כאילו קנה מיד. [ושאני מפרש מכאילו מפרש. ב""י]<div>בהיתר אין לו מחיר ידוע, כתוב לגבי טרשא שאסור להוזיל הרבה דהוי כמפרש, וה""ה הכא. [דכל ההיתר הוא משום דאינו ניכר, והא ניכר.]</div>"	ריבית הלכה למעשה ט, ו וטו		ברית_פנחס סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלם מראש (-פסיקה) או לשלם מראש בזול, במקום שהחזקת המחיר או ההוזלה אינם בגלל הקדמת המעות?	מותר.<br><u><b>טעם הדין:</b></u><br>דוגמאות:<div>א. מי שמחזיק את המחיר או מוזיל אותו דבר גם למי שמשלם בצ'ק דחוי.</div><div>ב. אם המחיר הוא כך בגלל קניית כמות (כמו כרטיסייה וכדו' שאפשר להשתמש הכל ביחד)</div><div>ג. אם המחיר הוא כך בגלל חסכון בהוצאות ניהול וגבייה עקב התשלום מראש</div>	ריבית הלכה למעשה ח, מו-מח; שם ט, כ-כב		ברית_פנחס סימן_קעה פסיקה ריבית ריבית_במכר
